--- מאת דביר וינוגרד ---

19 שנים חלפו מאז זכתה הפועל "בנק יהב" ירושלים בתואר האירופי הראשון והאחרון שלה עד כה, היול"ב קאפ. הקהל הירושלמי הגיע בהמוניו לשרלרואה, צבע את העיר באדום וסיפק חווית כדורסל נהדרת, שדחפה את קבוצתו לניצחון גדול, 72:83 על ריאל מדריד האימתנית. רבים פקפקו בחבורה מהבירה טרם המשחק, אך חניכיו של שרון דרוקר התעלו במאני טיים והביאו את הגביע לעיר הקודש. כעת, רגע לפני שהחבורה של אלכנסדר דז'יקיץ' תעלה על הפרקט במאלגה, במסגרת הפיינל פור של ליגת האלופות, למשחק הכי חשוב שלה בשנים האחרונות ותנסה לשחזר את ההישג האדיר (18:30, SPORT5), שוחחנו עם גיבורי הזכייה של עונת 2003/4: קלי מקארתי ועידו קוז'יקרו, ששיתפו בתחושות וברגעים הבלתי נשכחים מאותו יום מיוחד.

"קודם כל אני זוכר מצוין את העונה ההיא", פתח מקארתי את דבריו, "היו לי שם רגעים שלא אשכח לעולם. היה לי מאוד כיף להיות חלק מהקבוצה באותה שנה, היא הייתה מורכבת מכל כך הרבה אנשים טובים, שגרמו להליכה לאימונים להיות מאוד מהנה: דני קליין, גידי דודי, שרון דרוקר, יובל קורן והמשפחה שלו ועוד הרבה אנשים טובים, שגרמו לשהות שלי שם ולמעבר שלי ממכבי ראשון לציון במהלך העונה, להיות קל מאוד". קוז'יקרו, הדגיש בהקשר זה את הייחודיות של הסגל באותה עונה: "קודם כל שיחקנו רק עם שלושה זרים. היה לנו את וויל סולומון, שבעיניי הוא אחד הזרים הכי גדולים ששיחקו בארץ, בטח בכושר שהוא היה בעונה ההיא. גם דורון שפר שחזר מפרישה אחרי ההחלמה מהסרטן, הציג יכולות ברמת הטופ האירופי. למעשה, אין לנו שחקנים ישראלים היום, שיכולים להגיע לרמות שהוא הגיע אליהם, ברמת השליטה האבסולוטית שלו במשחק. בנוסף, היינו קבוצה סופר מוכשרת, אמנם לא מאוד מאוחדת ועם סגל יחסית קצר, אבל למשחק הגמר הגענו במוכנות שיא".

סולומון, "אחד הזרים הכי גדולים ששיחקו בארץ"

כפי שצוין, רבים פקפקו בסיכויי הירושלמים לגבור על קבוצה מהטופ האירופי, אך בכל הנוגע לשחקנים עצמם, הסיפור היה שונה בתכלית: "היה להם קבוצה של שחקנים עם 'שמות גדולים' אבל לדעתי, לנו היה את אחד המאמנים הכי טובים באירופה בזמנו", מספר מקארתי, "בנוסף, היו לנו הרבה שחקנים עם ניסיון כמו שפר, שהכיר את הרגעים האלה ממכבי וגם את קוז'י ואווג'ובי. האמת היא שהאמנו מהרגע הראשון, למרות ששמענו מול מי אנחנו הולכים לשחק", אמר הפורוורד. קוז'יקרו, הרגיש גם הוא בדיוק כך: "בכל זאת שיחקנו מול מועדון ענק עם שחקנים שמכירים בכל אירופה. אבל אני לא זוכר שהיה לנו לחץ או פחד. לצורך העניין, באותה תקופה, כשהגענו למשחק מול מכבי ביד אליהו, תמיד רצינו לנצח, אבל ידענו שזה גם יכול להיגמר ב-30-40 הפרש וזה לצערנו גם קרה לא מעט, גם באותה העונה. אבל במשחק הספציפי מול ריאל, למרות שהם היו פייבוריטים על מלא, באנו מאוד מפוקסים".

קוזי'קרו הוסיף, כי הסיבה לתחושות הביטחון הללו, נבעה מהכנה פסיכולוגית מרשימה של הצוות המקצועי: "הקבוצה שלנו ספציפית הייתה מאוד מיוחדת מבחינת ההרכב האנושי שלה ומבחינת היכולות וסט הכישורים שכל אחד הביא איתו. דווקא בצד הפסיכולוגי, אני חושב ששרון דרוקר, אבנר יאור ומתן חרוש (עוזרי המאמן), עשו איתנו עבודה מצוינת והרגיעו אותנו. כמובן שהיינו מאוד דרוכים, אבל גם מאוד רגועים. לא היה שום אלמנט של לחץ או פחד מהיריבה, למרות שזאת הייתה ריאל מדריד הגדולה. באנו מאוד 'קול' למשחק הזה ועם המון ביטחון".

שפר, "היה לו ניסיון במעמדים האלה"

"לא שמעו את הקהל שלהם בכלל"

אחד הדברים הזכורים ביותר מאותו ערב, זאת כמובן תצוגת העידוד של הקהל הירושלמי: "זה היה פשוט מדהים", נזכר מקראתי. "הגיעו איתנו כל הדרך מירושלים כמות גדולה מאוד של קהל לבלגיה. אמנם בגמר עצמו היו הרבה יותר אוהדי ריאל מבחינה מספרית, אבל למרות הרוב ביציעים, אין ספק בכלל שזה הרגיש לגמרי ההפך. הקהל שלנו נתן שם תצוגת עידוד אדירה, את שלהם לא שמעו בכלל. היה אפשר לחוש את ההתרגשות הגדולה. העידוד של האוהדים שלנו היה כל כך חזק, שזה הרגיש שהיו שם הרבה יותר ירושלמים מספרדים וזה דחף אותנו להצליח", שיתף הפורוורד בהתרגשות.

קוז'יקרו, שגם הוא ראה דבר או שניים בכדורסל הישראלי, סיפר כי: "האווירה הייתה מטורפת. אני בטוח שגם מה שהשחקנים של ירושלים עוברים וחווים עכשיו זה מטורף. במיוחד היום. כשלהפועל יש את הארנה. אנחנו היינו בסיטואציה קצת שונה כמועדון. שתבין, שלשרלוראה הגיעו 3,500 אוהדים, שזה יותר מכמות האוהדים שהאולם במלחה הכיל. אני זוכר שירדנו מהאוטובוס וראינו מאות אוהדים של הפועל מסתובבים ברחובות וצובעים את העיר באדום. לדעתי, ריאל מדריד הגיעו מאוד שאננים, הם באו כדי 'לנצח וללכת' ואני חושב שהם גם היו קצת בהלם מכל מה שקרה בגמר".

הקהל הירושלמי, "צבע את שרלרואה באדום" (צילום: FIBA.BASKETBALL)

מלבד הסנסציה שהיוותה הזכייה בתואר הנכסף, המקרה של מקארתי, הוא סיפור סינדרלה בפני עצמו. הפורוורד, שעבר כאמור במהלך אותה העונה מראשון לציון לבירה ולפני כן שיחק במכבי רעננה ובמכבי גבעת שמואל, הגיע כשחקן חיזוק והפך לבורג משמעותי במיוחד במועדון, כשהוא מתעלה במאני טיים ומקבל את תואר ה-MVP של הגמר האירופי, אחרי משחק של 22 נקודות, 3 ריבאונדים ובעיקר המון לב ולחימה. על חווית הזכייה אמר האמריקאי: "הזכייה בתואר הקבוצתי והאישי הייתה ממש מיוחדת. אבל תואר ה-MVP  שקיבלתי, היה המון בזכות החברים שלי לקבוצה. הם אלה שדחפו אותי להמשיך לקחת זריקות. במחצית הראשונה החטאתי לא מעט, אבל הם עודדו אותי להמשיך ולהיות אגרסיבי. גם קואץ' דרוקר סמך עליי והשאר היסטוריה. זה היה רגע גדול עבורי, שלגמרי שינה את ההתפתחות של הקריירה שלי".

קוז'יקרו, התייחס גם הוא להופעה הנהדרת של חברו לקבוצה לשעבר ופרגן: "קלי היה מדהים בגמר והאמת היא שהוא גם היה סוג MVP אלמוני. הוא הרי לא היה הכוכב של הקבוצה הזאת. הוא הגיע קצת אחרי תחילת העונה מראשון ומי שהיו הסטארים של הקבוצה זה דורון, וויל וטונג'י. השחקנים המשלימים שעשו את העבודה השחורה, היו אני וקלי. אבל בגמר הוא באמת נתן קונצרט, הוא היה מדהים ונתן משחק מטורף". גם הסנטר הישראל, הציג משחק מעולה של 7 נקודות ו-9 ריבאונדים, אך הוא הדגיש, כי דווקא היה מרוצה בעיקר מהיכולת ההגנתית שלו באותו ערב: "הייתה לי שם משימה מאוד קשה, לעצור את אחד הסנטרים הכי טובים באירופה באותו הזמן - קספארס קמבאלה הלטבי, שהיה חתום על חוזה של 1.2 מיליון דולר. כדי לקבל פרופורציות - בזמנו מדובר על סכום שהיה יותר גדול מכל תקציב השחקנים של הפועל ירושלים ביחד", סיפר קוז'יקרו בחיוך.

מקארתי בטירוף בסיומו של הגמר (צילום מסך מיוטיוב)

"לא הספקתי לחגוג"

מעבר לעובדה כי הזכייה ביול"ב קאפ, נחשבת לאחד מרגעי השיא של הכדורסל הישראלי, הסכימו השחקנים כי מדובר גם ברגעים הגדולים בקריירה שלהם: "זה בוודאות אחד מהם", אמר מקארתי. "ללא ספק באותה נקודת זמן זה היה המשחק הכי גדול שלי. הוא היה מאוד חשוב לי כאינדיבידואל וגם בגלל שזה היה הישג ענק לקבוצה, לעיר ואפילו למדינת ישראל". קוז'יקרו הוסיף תשובה מעניינת: "אני אגיד לך משהו קצת רגשי. ההישג הכי גדול בקריירה שלי זה שנהייתי בכלל שחקן כדורסל. אבל אם צריך למדוד תארים, אז כן - היול"ב קאפ באמת היה הישג בלתי נתפס. זה היה כל כך עוצמתי גם בגלל שעברנו יריבות חזקות מאוד בדרך לתואר, כמו ריאל, ריטאס וילנה, בדאלונה ופרוקום סופוט שהייתה בזמנו קבוצת יורוליג. לגבי הגמר עצמו, זה החלום של כל ספורטאי להגיע למעמדים האלה, מרחק נגיעה מתואר. זאת התחושה הכי טובה שיכולה להיות. כיפית אבל גם מלחיצה בצורה חיובית".

כמו כל מסע אירופי, שמביא עימו סיפורים מעניינים ומשעשעים, גם בבלגיה נצרבו כמה רגעים בזיכרונם של השחקנים: "האמת שהיו הרבה רגעים מצחיקים", מספר קוז'יקרו. "קודם כל ישבנו אחרי ארוחת הערב בלילה שלפני המשחק עם ההנהלה וכל הצוות עד אחת וחצי בלילה. ערב של צחוקים עם אווירה משוחררת וכיפית ואולי זה בעצם גם היה חלק מהעניין, לבוא כקבוצה שאין לה מה להפסיד, כי האמת היא שהרבה יותר קל להגיע כאנדרדוג לאירוע הזה. עוד אירוע משעשע, זה שבקושי יצא לי לחגוג, כי תוך כדי החגיגות לקחו אותי ואת יוני שחר לבדיקת סמים. לקח לי חצי שעה לעשות את מה שצריך ואחרי שכבר סיימתי וחזרתי - האולם היה ריק, לא היה אף אחד בחדר ההלבשה ואפילו אוכל בקפיטריה לא נשאר לי. הספקתי לחגוג רק בדקה וחצי הראשונות ובגלל זה גם לא רואים אותי כמעט בחגיגות הזכייה".

קוז'יקרו, "הזכייה ביול"ב קאפ הייתה הישג בלתי נתפס"

מקארתי שיתף בתחושת ההתרגשות המיוחדת שהוא חווה: "אני יכול להגיד שכל החוויה הרגישה לי מאוד סוריאליסטית. אני זוכר את ההגעה שלנו לעיר, את הארוחה שלפני המשחק, את הצפייה מהחלון של האוטובוס על האולם, את ההחטאות הרבות שלי במחצית הראשונה (צוחק) ואחרי זה אני בעיקר זוכר את עצמי בחדר ההלבשה מחבק את הגביע של ה-MVP וחושב לעצמי, עד כמה זה מדהים שהתחלתי את העונה בראשון לציון ועכשיו - אני אלוף היול"ב קאפ וה-MVP. ככה שאני זוכר את כל המסע הזה כמשהו מיוחד מאוד ואזכור אותו לעד", אמר הפורוורד בהתרגשות.

יש לציין כי האמריקאי שמחזיק גם באזרחות רוסית (ואף ייצג אותה בנבחרת), ידע עוד מספר לא מבוטל של הצלחות אחרי התקופה בירושלים, כשכבר בעונה שלאחר מכן, נבחר פעם נוספת ל-MVP של פיינל פור אירופי, כשהוביל את דינמו סנט פטרסבורג לזכייה ביורוצ'אלנג'. בהמשך, עשה הפורוורד חיל במדי חימקי מוסקבה, נבחר לחמישיית העונה ביורוקאפ ואף הוביל אותה להשתתפות ביורוליג. כמו כן, הוא הניף פעם נוספת את גביע היול"ב (בגלגולו החדש כיורוקאפ) לקראת סוף הקריירה. כשנשאל האם הוא תמיד אהב את הרגעים הגדולים, השיב מקארתי בצניעות: "כן, האמת היא שאני חובב מושבע של הרגעים האלה. המשחקים האלה, כשתואר מונח על הכף, הם בדיוק הרגעים ששחקנים משחקים בשבילם. אני כמובן לא אגיד שהייתי יותר טוב מאחרים, פשוט הייתי מוכן מאוד לרגעים האלה, נתתי את מלוא הכבוד ליריבים שלי וניסיתי תמיד להיות במקומות הנכונים שיעזרו לקבוצה שלי להצליח".

מקארתי חוגג עם יובל נעימי, "מסע שאזכור לעד" (צילום מסך מיוטיוב)

ספרדי כפול?

ובחזרה לעתיד. מחזיקת הגביע הראתה במהלך העונה כי היא יודעת להגיע למשחקים הגדולים, כאשר כמעט בכל פעם שהכסף היה מונח על השולחן - הם ידעו לקחת. אך גם להם לא יזיקו מספר טיפים מאלו שזכו להניף תואר אירופי: "זה בעיקר מנטלי", אמר קוז'יקרו, שמכיר היטב מעמדים מסוג זה (כאשר בנוסף לגביע האירופי, זכה גם באליפות היסטורית עם מכבי חיפה), "הם צריכים לבוא ולהיות מרוכזים במשימות המקצועיות שלהם, בלי לשים לב לרעשים שמסביב ולא להסתכל על מי היריבה. אמנם הקבוצות הספרדיות תמיד חזקות וזה נכון שלטנריפה יש את מרסליניו הוארטס וגיורגי שמרדיני, אבל ירושלים ניצחה את מכבי, שהיא בטופ יורוליג העונה, שלוש פעמים. ככה שהיא גברה כבר על קבוצות טובות יותר מטנריפה. אני לגמרי מאמין שהם יכולים לעשות את זה ואני גם מקווה מאוד שזה מה שיקרה, אני אתמוך בהם", הוסיף הסנטר.

מקארתי, שכאמור שיחק במעמדים המכריעים פעמים רבות, ייעץ כך: "הכנה מנטלית זה כמובן אחד הדברים הכי חשובים. כשאתה מגיע למשחק כזה אתה לא יודע בדיוק מה יהיה, אתה רק יכול להיערך לזה שתהיה אווירה מטורפת. כמו שאמרתי, ידענו כמובן שאנחנו אנדרדוג ובגלל זה, אחד הדברים הנוספים שהם הכי חשובים זאת הכנה מדוקדקת של תוכנית המשחק. כשאתה משחק מול שחקנים בסדר גודל כזה, יש לזה חשיבות מכרעת. בעניין הזה, קואץ' דרוקר הכין אותנו ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות. ככה שצריך שילוב - הכנה מנטלית לצד תוכנית משחק מדויקת".

דרוקר, "הכין אותנו ברמה הכי גבוהה שיש"

האמריקאי, שמשמש מאז הפרישה כמאמן אישי במתקן האימונים אותו הקים וחולם על קריירת אימון ב-NBA, סיפר גם על הגעגועים לישראל: "ברור שאני מתגעגע ואני עדיין עוקב אחרי מה שקורה בקבוצה. אני ואשתי דיברנו לאחרונה על זה שאנחנו רוצים לבוא ולבקר. הבן שלי עכשיו באמצע התיכון, אבל בעוד כמה שנים כשהוא ילך לקולג' ויהיה לנו קצת יותר זמן, אנחנו לגמרי מתכננים להגיע לישראל".

לסיום, ביקשו השניים להעביר מסר לאוהדים האדומים ולחבורה הירושלמית: "אני מקווה ובטוח שהם ייתנו הצגה במלאגה כמו שהם נתנו בשרלוראה. הם צריכים לבוא קטנים ולצאת גדולים והלוואי שהם יביאו עוד תואר אירופי, כי באמת מגיע להם", מסר קוז'יקרו. מקארתי הוסיף: "למרות שהדורות התחלפו מאז, אני מקווה שגם הם יצבעו את האולם באדום שחור. אני גם מאמין שכמו שבגמר שלנו, הם הצליחו לגרום לנו להרגיש בזכות התמיכה, שהם ממש לא המיעוט ושאנחנו הפייבוריטים - שהם יעשו הכל, כדי שהקבוצה תרגיש ככה גם עכשיו. בנוסף, אני רוצה למסור לקהל הירושלמי שאני מלא הערכה ותודה על הרגעים היפים שלנו ביחד, שננצרו אצלי ואצלם לנצח. "דבר אחד אחרון", סיכם  הפורוורד עם זווית מפתיעה, "אני רוצה להעביר מסר באופן אישי לליוואי רנדולף, שגדל במקום שבו אני חי (נאשוויל, אלבאמה): ליוואי - תביא הבייתה עוד גביע".

רנדולף, יביא תואר אירופי נוסף לבירה? (צילום: FIBA.BASKETBALL)