כתבות

"בנינו תרבות חדשה בהפועל ירושלים"

מנכ"ל הפועל גיא הראל בשיחה מרתקת עם חניכי קורס המאמנים של מכון וינגייט

מנכ"ל הפועל "בנק יהב" ירושלים גיא הראל הוזמן לפני מספר שבועות להרצות בפני חניכי קורס "מאמני דור העתיד" של המכון הלאומי וינגייט, בניהולם של יעקב ג'ינו ויונתן אלון, על עבודתו כמנכ"ל ועל הנעשה מאחורי הקלעים של ניהול המועדון. פרט לג'ינו ולאלון, בשיחה השתתף גם מאמן הקבוצה לשעבר עודד קטש, שמשמש כאחד המרצים המובילים בקורס, והחניכים נחשפו לסיפורים מבפנים, לתהליך קבלת ההחלטות ולדרך שהראל הצליח להשריש בהפועל.

על תחילת דרכו המקצועית סיפר גיא: "אני מנכ"ל הפועל עונה תשיעית, און אנד אוף בתפקידים שונים בהפועל כבר 30 שנה. אחרי שהייתי מנהל הקבוצה בעונת 95-96 של פיני וארז, נסעתי לארה"ב במה שהתחיל כפנטזיה של אבא שלי, כדי לעשות התמחות אצל מה שהיה אז ניו ג'רזי נטס. הייתי אמור להיות שם כמה שבועות אבל גיליתי שיש שם לימודי תואר בניהול ספורט, דבר שלא ידעתי שקיים, וראש החוג היה מנחם לס. את התואר עצמו השלמתי תוך שנה אחת בלבד כי חיברתי את כל הסמסטרים ביחד".  על ההתמחות בנטס סיפר: "בדרך כלל כמתמחה אתה בא בבוקר, נותנים לך לגזור עיתונים, או שאתה צריך לעשות את העבודות הכי נחותות, אבל לי היה מזל שיצא לי להכיר בתחילת ההתמחות את סגן הנשיא, התחברנו והוא הפך אותי לעובד בתוך המחלקה. הייתי בר מזל לעסוק בנושאים מאוד מעניינים בפן המסחרי. במהלך התואר השני עשיתי התמחות נוספת במחלקת הספורט של רשת NBC ולמזלי גם שם, עם הרבה מזל, היתה לי התמחות משמעותית". 

החזרה להפועל ובניית תהליכים אמיתיים

אחרי תום התקופה בארה"ב פנה הראל לעולם סוכנות השחקנים ובמשך 13 שנה ייצג שחקנים במסגרת הסוכנות גדולה באירופה. "לקראת סוף ימי בתחום, חבר מארה"ב שלח לי מייל ואמר לי שמגיע בחור שמעוניין לקנות את הפועל ירושלים. ישבתי עם אורי אלון לפגישה ראשונה של 5 שעות, ובהסתכלות עסקית נטו, המלצתי לו לא לקנות את הפועל ירושלים, כי זה עסק מפסיד והספורט פה מתנהל בצורה לא הכי טובה. חיברנו קבוצת שותפים והראשון שנכנס היה איל חומסקי. אני זוכר שאורי אמר לי משהו שהולך איתי שנים קדימה: 'אני מבין שזה עסק שמפסיד, אבל גם עסק מפסיד צריך לנהל כמו עסק. אז בסוף החודש במקום למשוך דיבידנד של מיליון שקל אני יודע שאני ארשום צ'ק של מיליון שקל, אבל ההתנהלות חייבת להיות הכי מקצועית'. באותו זמן הוא וחומסקי לא מכירים את ניהול הספורט בארץ, אחד מכיר גוגל וטוויטר ואחד זה אדלר-חומסקי. ההתייחסות להפועל היתה כזו מהיום הראשון".

במשך חלק נכבד מהשיחה, הראל שוחח עם החניכים על החשיבות של תהליכי ניהול עמוקים ועל ההבדלים המהותיים בין תהליכים כפי שהם נתפסים ב-NBA לעומת באירופה. "דני איינג' מהבוסטון סלטיקס נחשב לאחד המנהלים הכי מבריקים ב-NBA. בראד סטיבנס נחשב מאמן עילוי מטורף. איינג' ב-20 שנה הביא אליפות אחת, ובכל השנים של בראד כמאמן לא הגיעו אפילו פעם אחת לגמר. המקבילה באירופה היא למשל ריאל מדריד. אתם רואים מצב כזה שריאל ב-20 שנה לא לוקחת תארים עם אותם מנהלים? זה לא יכול לקרות. אצלנו אומרים 'פרוסס' אבל במשחק השלישי שורקים למאמן בוז ובמשחק בחמישי הוא כבר בבית. ככה זה ברוב הכדורסל האירופאי, זו המציאות. ב-NBA כשאומרים 'פרוסס' מתכוונים לזה במשמעות העמוקה ביותר".

אצלנו אומרים 'פרוסס' אבל במשחק השלישי שורקים למאמן בוז ובמשחק בחמישי הוא כבר בבית. ככה זה ברוב הכדורסל האירופאי, זו המציאות. ב-NBA כשאומרים 'פרוסס' מתכוונים לזה במשמעות העמוקה ביותר

על המעורבות בבניית קבוצה סיפר: "אני 30 ומשהו שנה בתחום אבל כשמנהלים שיחת כדורסל אני יודע באיזו רמה אני נמצא ובאיזו רמה המאמן נמצא. אני כמובן חלק מאוד גדול מהשיח אבל זה בעיקר כדי לעשות את התהליך. הדוגמא הכי טובה היא סיפור טיישון תומאס. עודד ויונצ'וק רצו אותו ואני התחלתי עם כל הקלישאות הרגילות – איך אפשר להביא עוד 4 בלי קליעה אם כבר יש לנו את ליאור אליהו, איך אפשר בלי סטרץ' 4. שניהם לא הבינו בכלל איך מקיימים את הדיון הזה, ואני אומר לכם שעפו כיסאות בחדר. אבל מה? בסוף ברור שיש בנאדם אחד שמחליט, וזה המאמן. כי כשמנהלים דיון איש המקצוע צריך להחליט. אם מדברים בענייני רפואה בסוף הרופא יחליט ואם זה עניינים לוגיסטיים בסוף מנהל הקבוצה יחליט". 

"עכשיו, מה קורה בהרבה מקומות? יש מחלה שהיא הזויה בעיני. אני יכול לצאת מהחדר, להגיד – אין בעיה, מביאים את טיישון תומאס, ואז להפיל את המו"מ על כל דבר שארצה. על כרטיס טיסה, אורך החוזה, אופציות יציאה, על הכל. ואז לבוא למאמן להגיד לו, תשמע אין מה לעשות, זה נפל. מנהלים שעושים סבוטאז'ים לקבוצה של עצמם. אתה בעל הבית! אתה לא רוצה? תגיד לעודד שמעתי אותך, אין טיישון תומאס. זכותך. בסוף המאמן עובד אצלך ולא אתה אצלו. אחרי שבועיים טיישון נתפס על סמים מהעונה הקודמת. אמרתי להם, הנה, הזדמנות להיפטר ממנו, הם אמרו לי מה להיפטר? תנצל את זה, תוסיף עוד שנה בחוזה. אז השיח היה הזיה ובסוף אתם יודעים איך זה הצליח".

"צריך למצוא את הדבר האחד של חדר ההלבשה יוכל להתאחד סביבו" | צילום: שחר רגב

הקורונה, תרבות ניהול, ומה הקשר לביטלס?

על ה"אני מאמין" שלו בניהול סיפר גיא: "המטרה היא שהאנשים שיהיו סביבך יהיו יותר טובים ממך בתחום שלהם. אני טוב במספרים, אבל רואה החשבון יותר טוב ממני. אני יכול למכור, אבל סמנכ"לית השיווק יותר טובה ממני. היינו קבוצה מאוד מצליחה, אחרי 2 אליפויות ומרחק נגיעה מגמר היורוקאפ, אבל כשיותם פרש לא היתה בכלל שאלה שאני רוצה דמות כזו במערכת כדי לחזק אותנו. אנשים בעמדות מפתח בדרך כלל פראנואידים, לא רוצים אנשים חזקים סביבם. אני זוכר שהיתה סערה תקשורתית בזמנו על מי באמת מאמן את מכבי, פיני או בלאט. כל מיני סיפורים. בסוף בסוף, פיני זכה בכל תואר אפשרי והעסק עבד, אז גם עם כל האגדות היו נכונות, מה זה משנה?"

הראל המשיך והעמיק על החשיבות שבבניית דרך ותרבות ניהול: "בסוף, כשמגיעים לשנייה האחרונה והפסדנו ועפנו בחצי גמר אחרי שלשה מטורפת בשנייה האחרונה. אז מה, אז המאמן נכשל? זה קרה לנו שלוש שנים שהודחנו מתארים בחצי גמר, אבל אתה מסתכל על המכלול ואומר המכלול טוב. כי הקבוצה מנצחת, כי הצגנו כדורסל טוב, כי לקחנו את גביע המדינה. היו לנו שנתיים מדהימות. השנה הראשונה של עודד היתה קסומה ואז באה השנה השנייה וגרמה לה להיראות כמו חור שחור. היינו הפאקינג ביטלס. היתה הרמוניה מושלמת, ואיפה אתה מבין שהיא היתה מושלמת? כשג'ייקובן בראון עוזב, וג'יימס פלדין, שהוא הכוכב של הקבוצה, אומר שיש בעיה כי השחקן הכי טוב שלנו עזב. פה אתה מבין שהכל בסדר, שהכל בריא". 

קרה לנו שלוש שנים שהודחנו מתארים בחצי גמר, אבל אתה מסתכל על המכלול ואומר – המכלול טוב. כי הקבוצה מנצחת, כי הצגנו כדורסל טוב, כי זכינו בגביע. היו לנו שנתיים מדהימות. השנה הראשונה של עודד היתה קסומה והשנה השנייה וגרמה לה להיראות כמו חור שחור. היינו הפאקינג ביטלס

"בסוף העונה ההיא כשאדם דפק לנו את השלשה, עודד בא ואמר לי 'גיא, צריך לפרק פה את העסק'. זה מחזיר אותי לסיפור של להקת ה'ווינגס', אתם מכירים? הווינגס היתה הלהקה שפול מקרטני הקים אחרי שהביטלס התפרקו. אי אפשר לשחזר את הקסם הזה. אתה רק תעשה לעצמך ולכולם נזק יותר גדול. אין היום שחקן שהיה בהפועל ירושלים שלא יהיה מוכן לחזור מחר בבוקר. עד היום אומרים לי שחקנים שהיו אצלנו שהדבר הכי גרוע שהם משווים כל דבר למה שהיה בירושלים ואלה היו השנים הכי יפות של החיים שלהם. ואי אפשר לשחזר את זה".

על הנעשה במועדון מאז פרוץ הקורונה אמר: "הקורונה שיבשה את הפועל ירושלים. משהו נשבר. עד אז היתה לנו תרבות מאוד ברורה. אין תרבות אחת מנצחת. התרבויות של מיאמי היט, סן אנטוניו וגולדן סטייט שונות לגמרי אבל כולן מנצחות. אנחנו בנינו תרבות בהפועל ירושלים. יש נפילות בדרך, אבל זה משהו שיש לו זהות. הבנאדם שהכי השפיע עלי בחיים זה איל חומסקי, כל יום אני לומד ממנו משהו, והוא לימד אותי שברגע שאתה נמצא במערכת, זה כי הבוס רוצה אותך במערכת, ואם אתה מקבל בראש אתה לא יכול להוריד אותו למטה, כי בסוף אתה עדיין במערכת ואם הוא לא היה רוצה אותך אז הוא היה חותך אותך. וזו דרך ניהולית שהיא נכונה מבחינתי לכל עובד במערכת". 

סודות מחדר ההלבשה

אחד המרכיבים הקריטיים בהצלחתה של קבוצה היא ההרמוניה בין השחקנים. על כך אמר הראל: "כולכם ראיתם את 'הריקוד האחרון'. כולם אומרים ג'רי קראוס היה הנוול. אני חושב, אי אפשר לדעת, שאם לא כולם ידעו שעוד שנה העסק מתפרק, אולי כבר באותה שנה הוא היה מתפרק. כי היו בעיות אגו אבל כשיודעים שיש קו סיום כולם מתאחדים סביב אותה מטרה, שזה מעין אויב משותף. אני תמיד אומר שיש כמה דברים שגורמים לשחקנים לשחק כמו יחידה אחת לוחמת. יש קבוצות מצליחות מאוד בכדורסל הישראלי שמה שהצליח זה שכולם בחדר ההלבשה שנאו את המאמן, וזה בסדר. אני לפעמים הייתי נכנס לחדר ההלבשה ומתנהג כמן בן ז***. למה? כדי שכולם ישנאו אותי וירגישו ביחד. כל מה שגורם לכולם להתאחד סביב אותה מטרה – צריך לעשות".

הראל סיפר עד כמה הגעתו של סימונה פיאניג'אני להפועל היתה חשובה למועדון ברמה הארגונית: "כשאנחנו הבאנו את פיאניג'אני, תמיד אמרתי לו שאם הסטנדרט שלך הוא כזה גבוה, ושלנו נמוך, לא יכול להיות שניפגש באמצע, אתה חייב למשוך אותנו למעלה. ואמרתי לו מראש לא תקבל את הכל. הוא התרגל לנבחרת איטליה, סיינה והכל אבל מבחינת ארגון זה הוא ששינה לי את המוח. ההתייחסות לצוות הרפואי, מאמן כושר, לתת משמעות בדברים האלה. היום רמת הטיפול הרפואית-גופנית בהפועל ירושלים לדעתי זה פי 3 מהקבוצה הבאה אחרינו".

כשהבאנו את פיאניג'אני, אמרתי לו 'אם הסטנדרט שלך הוא כזה גבוה, ושלנו נמוך, לא יכול להיות שניפגש באמצע, אתה חייב למשוך אותנו למעלה'. ואמרתי לו מראש – לא תקבל את הכל. מבחינת ארגון זה הוא ששינה לי את המוח. ההתייחסות לצוות הרפואי, מאמן כושר, לתת משמעות לדברים האלה. היום רמת הטיפול הרפואית-גופנית בהפועל ירושלים לדעתי היא פי 3 מהקבוצה הבאה אחרינו

באותה נקודה הצטרף לשיחה עודד קטש, שמשמש אחד המרצים בקורס ואמר: "אני אחרי שלוש שנים בהפועל ירושלים, הלכתי לפנאתינאיקוס התקשרתי אליך ואמרתי מה זה, הסטנדרטים פה זה הזוי. היום כשאני בגלבוע עכשיו לארבעה חודשים, הראייה שלי שונה לגמרי". גיא המשיך: אני מקווה שמתחילה מגמה כזאת. אבל בסוף מסתכלים על השחקנים. מנהל מקצועי נמדד אם הצליח להביא אגאדה או נפל עם אנתוני בנט. התפקיד הרבה יותר רחב מזה. אם לא הבאת צוות רפואי וחסכת על הפיזיו או על המאמן כושר, אבל הבאת שחקן במאה אלף דולר, זה בערך 4,000 דולר למשחק. אם בגלל טיפול לא נכון הוא החמיץ 4-5 משחקים והנה הלכו 15 אלף דולר שאם היית משקיע את זה בצוות הרפואי זה היה נמנע".

מטבע הדברים, לא כל דבר הוא בשליטת המנכ"ל או המאמן, והראל הסביר איך להתמודד עם סיטואציות שאינן בשליטה: "אתה מתמודד עם סיטואציות ששום דבר לא מכין אותך. טרנט לוקט, זה בנאדם שבנו אותו ואז העתיקו את פסל החירות. אין בנאדם כזה. אבל אמא בארה"ב חלתה והוא לא יכול לחשוב אפילו על המשחק הבא. דוגמא נוספת, בסוף השנה הראשונה שלנו גילינו שהשחקן הכי יקר שלנו בקבוצה נפרד מחברה שלו פרידה מכוערת, השאיר לה את הבית והלך לגור אצל ההורים. זה שלא ידענו מזה זה משהו שרדף אותנו. לא יכול להיות שיש לנו אירוע כזה גדול במועדון ולא ידענו ממנו. זה היה בשבילנו שיעור מאוד גדול. הסברנו לצוות – הפיזיו, האפסנאי, אלה החבר'ה שיודעים הכל, שהם חייבים לבוא ולספר וזאת לא רכילות. כי יש אירוע בחיים של בנאדם חשוב לנו וצריך לעזור לו, לטפל בו. המהות זה לנהל את האירוע: תנהל תהליך נכון ולאורך זמן זה יצליח".

"אנחנו חייבים לדעת על כל אירוע שקורה במועדון" | צילום: לירון מולדובן

המסר למאמנים הצעירים

חלק נכבד מהשיחה היה על הדור הצעיר של המאמנים, וגם כאן פרס הראל את משנתו: "יש לי יש אכזבה גדולה מהדור הצעיר של המאמנים. אתה צריך לבנות את עצמך כמאמן. היום אנשים לא רוצים לשלם את המחיר. כשיונצ'וק התחיל לעבוד בהפועל הוא הביא כסף מהבית כדי לעבוד פה, אבל הוא גרם למערכת להצטרך אותו. מודי מאור כשאימן בחולון קנה מזרן והיה ישן באולם הפחים, אמיתי, לא היה לו כסף. כשאני התקשרתי אליו לבוא לירושלים הוא בכלל לא דיבר איתי על כסף. אם אתה רוצה להיות מאמן, כדי להיות עוזר בנס ציונה, אילת, אולי תצטרך להביא כסף מהבית. זה המחיר שמשלמים כשאתה רוצה להיות רופא, או עורך דין, לא כולם באו מכסף". 

"תראו מי אימן אצלנו בהפועל מאז שאני במערכת: בראד גרינברג, אחד שעבר כמה דברים, דני פרנקו שהוא מאמן ותיק מאוד. היה מאמן נבחרת איטליה, מאמן נבחרת יוון, מאמן נבחרת ישראל, מאמן נבחרת ליטא. בעולם שלי, כל יום אני צריך לקבל טלפון ממאמן צעיר שמבקש לבוא להיות לידנו שבוע, חודש שנה. שיבקש לבוא לראות אימון! איך יכול להיות שמאמנים צעירים לא רוצים לבוא להיות חלק מהדבר הזה? כולם כאן רוצים להיות ישר צ'יפים ולא אינדיאנים. יותר מדי אני נתקל בזה שלא מתאבדים. תתאבדו כדי להיות מאמנים, תתאבדו כדי להיות עוזרי מאמן. המאמנים הישראלים צריכים לעשות חשבון נפש עם עצמם ולשאול למה קבוצות מעדיפות להביא מאמן זר? וזה לא בגלל כסף. המאמנים הישראלים צריכים לעשות בדק בית" 

ההווה של הפועל

הראל נשאל על הנסיבות שהובילו למינויו של יותם הלפרין במקומו של אורן עמיאל ואמר: "באופן כללי, מאז הקורונה קרו בהפועל המון המון דברים בלמעלה של הקבוצה, לא קשור לעניינים מקצועיים. אני חושב שגם אם עודד היה נשאר בעונה שעברה, אולי זה לא היה נגמר כל כך רע כמו שזה נגמר, אבל זה לא היה נגמר בחגיגות. היתה קבוצה עם המון המון בעיות, מלמעלה עד למטה. היינו בירידה בלי ברקסים ואף אחד לא היה מציל אותנו. מה שקרה השנה עם אורן עמיאל, לא היה תכנון כזה. התרגשנו מאוד מזה שהוא בא, גם הוא התרגש. בשבילי להחליף מאמן זה יותר מלהפסיד איזה משחק או אלף איש ששורקים בוז כי אם זה היה ככה כל מאמן אצלנו היה מפוטר אחרי ארבעה חודשים כולל קטש ופיאניג'אני. זו התרבות אצלנו במדינה".

יותם הוא הפועל ירושלים, הוא איתי מהיום הראשון בהפועל ואני מאמין שהוא יהיה בהפועל עד מתי שהוא רוצה. אם הוא היה בא ואומר תקשיבו, חייבים למצוא מאמן – אז היינו מחפשים. יש מהלכים שאנחנו צריכים לעשות כדי לחזור להיות הפועל ואני מאמן שעד הקיץ זה יקרה. יש עוד סערות בדרך

"עם אורן זה הגיע למצב שזה לא היה יכול להימשך. גם מבחינתנו וגם מבחינתו. זה היה כמו צוללת, צריך ששני אנשים יסובבו את המפתח. אם אורן היה אומר חבר'ה, עזבו, תנו לי, הכל בסדר אבל אני יודע לאן אנחנו הולכים, יכול להיות שהוא היה נשאר מאמן הפועל ירושלים. הוא לא היה יכול, אני לא בא אליו בטענות, ואף אחד לא ראה את זה מגיע. אני היום במצב שאם אני מפטר מאמן אני רוצה לדעת שיש לי אלטרנטיבה יותר טובה". 

כולם אוהבים להגיד זעזוע. מה זה זעזוע? אם העץ עקום, הזעזוע לא יישר אותו. או שאתה עושה משהו שמשדרג אותך, או שעזוב אותי מזעזוע, זה תשובה לתקשורת, לקהל, זה לשים את הראש של המאמן בכיכר העיר. אגב להביא מאמן זה לא בהכרח שהוא יותר טוב, יכול להיות שהוא פשוט יותר מתאים". 

"אז ברגע שקרה המקרה של אורן, למחרת קודם כל אמרנו ליותם אתה נקרא לדגל, יש לך תעודת מאמן, אתה כרגע מאמן הקבוצה ובוא נראה מה יהיה. ומה שקרה באותה נקודה זה שהמציאות הכתיבה את היום יום ולא ההיפך וזה הדבר שאני הכי שונא בהפועל ירושלים, הכי שונא. הרי בעונות קודמות החתמנו את שלווין מאק, ואת עמנואל טרי שהיה פוטנציאל גדול – אבל אנחנו שלטנו במצב, זה לא שהחתמנו אותם כי היתה קטסטרופה. אז השנה המציאות מכתיבה לנו. לשמחתי יותם הוא הפועל ירושלים, הוא איתי מהיום הראשון בהפועל ואני מאמין שהוא יהיה בהפועל עד מתי שהוא רוצה. והוא גם היה חלק גדול בהחלטה, אם הוא היה בא ואומר תקשיבו חייבים למצוא מאמן – אז היינו מחפשים. יש מהלכים שאנחנו צריכים לעשות כדי לחזור להיות הפועל ואני מאמן שעד הקיץ זה יקרה. יש עוד סערות בדרך".

ההרצאה המלאה:

שתפו את הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print