• יול"ב גביע
  • ליגת העל מקום 5
  • גביע המדינה מקום 2
  • גביע הליגה לא התקיים
# שם עמדה גובה אזרחות ת. לידה
4עידו קוזיקרוסנטר2.03ישראל08.01.1978
5וויל סולומוןגארד1.85ארה"ב20.07.1978
6אלעד אליהוגארד1.93ישראל18.03.1985
7דורון שפרגארד1.95ישראל12.03.1972
8גאורגי אוסאדצ'יסנטר2.10בריטניה19.10.1981
9יונתן נירגארד1.79ישראל06.01.1979
10משה מזרחיגארד2.03ישראל08.04.1980
11קלי מקארתיפורוורד2.00ארה"ב24.08.1975
12טונג׳י אווגוביסנטר2.01ניגריה30.09.1973
13ארז כץגארד1.93ישראל09.04.1980
14יובל נעימיגארד1.88ישראל31.08.1985
15אמיר מוכתריסנטר2.08ישראל12.01.1972
20רביב לימונדגארד1.90ישראל24.08.1985

2002/2003 היתה עונה רבת טלטלות עבור הפועל ירושלים: חילופי מאמנים (ארז אדלשטיין התפטר, גדי קידר נקרא לקדנציה רביעית בקבוצה); רצף הפסדי בית לצד ניצחונות חוץ מרשימים (כולל ניצחון דרמטי על מכבי תל אביב ביד אליהו בתוצאה 74:76); שחרור סיטוני של זרים (בראיין ברייסי, טוראי ברגאס, סטיבן הווארד וראיין לורת'רידג'); פציעה קשה של הקפטן ארז כץ; פרישה של הסנטר ג'ון ג'רום; ועזיבה מפתיעה של כוכב הקבוצה ג'ראלד בראון (מחשש למלחמה בעקבות המצב בעירק). קידר, שקיבל את הקבוצה כשהיא במקום השמיני בליגה (מיקומה הנמוך ביותר מאז שנות ה-80), התקשה לייצב אותה. הפועל ירושלים לא העפילה לפלייאוף והודחה ברבע גמר גביע המדינה.

בתחילת 2003/2004 הוחתם בקבוצה המאמן שרון דרוקר. דרוקר אימן קודם לכן במכבי רעננה, אותה הצליח להוביל לסדרת הגמר מול מכבי תל אביב ב-1999/2000, ובהפועל גליל עליון. הפועל ירושלים ביצעה מספר החתמות שסימנו אותה כקבוצת צמרת, וביניהן צירופם של טוני אווג'ובי, הסנטר הניגרי המצוין של עירוני רמת גן, ושל וויל סולומון, שחקן ממפיס גריזליס לשעבר וזוכה הצ'מפיונס קאפ במדי אריס סלוניקי (MVP הפיינל פור). דרוקר הביא אתו מהגליל גם את סנטר הנבחרת עידו קוז'יקרו וצירף גם את הסנטר אמיר מוכתרי מעירוני רמת גן. אולם ההחתמה הבולטת מכולן היתה זו של דורון שפר, רכז הנבחרת שעזב את מכבי תל אביב בסיומה של עונה מתסכלת.

במהלך העונה שחררה הקבוצה שלושה זרים: הפורוורד ג'וני טיילור מלוקומוטיב וודי הרוסית (חתם ושוחרר כמעט מיד בשל פציעה), ביל אדוארדס מחירונה הספרדית (פציעה), ואריק וושינגטון מרימיני האיטלקית. לבסוף החתימה הקבוצה בינואר את הפורוורד קלי מקארתי ממכבי ראשון לציון, ששיחק בעבר תחת דרוקר ברעננה. גם רביב לימונד מעירוני רמת גן, תגלית העונה שעברה, הצטרף להפועל במהלך העונה. בקבוצה המשיכו משה מזרחי, גאורגי אוסאדצ'י, יוני שחר ויובל נעימי, שעלה שנה קודם לכן מקבוצת הנוער. 

 

הפועל ירושלים פתחה את העונה היטב ואף הובילה את הליגה לאחר שלושה מחזורים. אולם בהמשך העונה התנופה נעצרה, והקבוצה סיימה את העונה הסדירה במקום החמישי. דורון שפר סיים את העונה כמלך הסלים הישראלי (14 נק' בממוצע למשחק) ועידו קוז'יקרו כמלך הריבאונדים הישראלי (8 ריב'), כששפר וסולומון נמצאים גם בין חמשת מוסרי האסיסטים המובילים בליגה (4.5 אס' כל אחד). סולומון סיים שישי בטבלת מלך הסלים (18.8 נק' למשחק). הקבוצה דורגה שלישית בליגה בצבירת נקודות (86.6 נק' למשחק), שלישית בנקודות מדד (104), רביעית בריבאונדים (34.8), חמישית בחטיפות (14) ושלישית באחוזי קליעה לשלוש נקודות (42.1%).

ברבע גמר הפלייאוף פגשה הפועל ירושלים בבני השרון, שסיימה את הליגה במקום הרביעי ונהנתה מיתרון הביתיות. כל אחת מהקבוצות הצליחה לשמור על ביתה בשלושת המשחקים הראשונים, אולם במשחק הרביעי נחלה הפועל תבוסה ביתית (82:98, 29 נק' לאווג'ובי) והודחה מהפלייאוף.

 

בגביע המדינה הצליחה הפועל ירושלים להתקדם בהתמדה, כשהיא גוברת על גבעת שמואל/פ"ת (59:78), בני השרון (73:80) והפועל תל אביב (78:84). במשחק הגמר התייצבה הפועל מול מכבי תל אביב – אלופת היורוליג באותה שנה. המשחק היה מתוח, וכבר בפתיחה ספג מייסיאו באסטון עבירה טכנית שהיתה עבירתו השלישית וירד לספסל. מכבי תל אביב הצליחה לסיים את הרבע הראשון ביתרון 12:26, אולם ריצה של הפועל ברבע השני הצליחה לצמק את ההפרש בירידה להפסקה – 38:44. במחצית השנייה חזרה מכבי תל אביב לרוץ ונהנתה מערב קליעות מעולה מחוץ לקשת (12 מ-18 לשלוש נקודות), ובסיום גברה על הפועל ירושלים בתוצאה 85:108 והניפה את גביע המדינה. סולומון (24 נק') ואווג'ובי (18 נק', 5 ריב' ו-6 אס') הצטיינו בהפועל.

 

באותה שנה התמודדה הפועל ירושלים ביול"ב קאפ, והיתה לקבוצה הישראלית הראשונה המתמודדת במפעל (שחגג את שנתו השלישית). הפועל שובצה לבית ד' לצד חובנטוד בדאלונה הספרדית (עם ז'אן טבק), סגנית אלופת סרביה רפלקס ז'לז'ניק, סגנית אלופת בלגיה ורבירס פפינסטר, טלקום באסקטס בון הגרמנית ואלופת אירופה בדימוס וירטוס בולוניה האיטלקית. הציפיות היו צנועות, וכפי שאמר לאחר ההגרלה יו"ר הקבוצה דני קליין: "ההישג שלנו הוא ההשתתפות במפעל ואירוח הקבוצות בארץ. אנחנו מקווים להופעה ראויה". בסופו של דבר, זו היתה הרבה יותר מהופעה ראויה.

הפועל סיימה במקום השני בבית ד', אחרי ז'לז'ניק, והתמודדה בשמינית הגמר מול פרוקום סופוט (שתהיה בסיום העונה לאלופת פולין). הפועל הופיעה למשחק הראשון במלחה אחרי ניצחון ביתי על מכבי תל אביב בליגה ולא עצרה עד לניצחון 67:77 בסיום (31 נק' לסולומון, 19 נק' ו-6 ריב' מקארתי). אך במשחק הגומלין בפולים התגלתה פרוקום כיריבה נחושה. הפולנים כבר הוליכו בהפרש שיא של 19 נקודות במחצית השנייה לפני קאמבק גדול של הפועל בהנהגתו של שפר (17 נק' במחצית השנייה, כולל ארבע קליעות עונשין מכריעות בשניות הסיום). האדומים הצליחו להשוות את התוצאה ברבע האחרון ולסיים את המשחק בהפסד מינימלי (82:86) שהעלה אותם לשלב הבא.

ברבע הגמר עמד הפועל מול אתגר קשה במיוחד – ריטאס וילנה הליטאית, שזכתה פעמיים בעבר ביורוקאפ ונחשבה לאחת המועמדות הבולטות לזכייה בתואר. במשחק פיזי במיוחד במלחה ניצחה הפועל 72:79, כששפר תורם 22 נקודות ואווג'ובי מוסיף 20 נקודות ו-6 ריבאונדים. הקרב היה צמוד גם במשחק הגומלין בליטא. 6 נקודות של מקארתי בדקה האחרונה (22 בסה"כ), וחסימה גדולה של סולומון לניסיון שלשה של סימאס יסאיטיס בסיום, הבטיחו להפועל הפסד בהפרש נקודה בלבד (80:81) והעפלה לחצי הגמר.

בחצי הגמר פגשה הפועל ירושלים שוב את ז'לז'ניק, יריבתה משלב הבתים. ז'לז'ניק גברה על הפועל בשני המפגשים הקודמים בין השתיים, ונחשבה באותה עת לקבוצה הטובה במפעל. האדומים, בזכות משחק לחימה והגנה מצוינת, הצליחו לסיים את המשחק בהפסד מזערי בתוצאה 69:70 ולהעביר את ההכרעה לירושלים. שם, באווירה הנפלאה של מלחה, גברה הפועל על ז'לז'ניק 76:79, עם תצוגה נהדרת של סולומון (34 נק', 7 ריב', 7 אס' ו-4 חט') ושל אווג'ובי (21 נק' ו-9 ריב').

משחק הגמר נערך בשרלרואה ב-13 באפריל. למעלה מ-5,000 אוהדים ליוו את הקבוצה לבלגיה, להתמודדות מול ריאל מדריד – הקבוצה המעוטרת באירופה ואלופת היורוקאפ בעבר. בריאל, שנהנתה מתקציב גדול פי ארבעה מזה של הפועל (שעמד על כשמונה מיליון שקלים), שיחקו אז בין השאר אלמר בנט, אלברטו הררוס, אנטוניו פוטסיס וקמפארס קמבלה.

הרבע הראשון במשחק נפתח בעצבנות מצד שתי הקבוצות והסתיים בתוצאה 15:15. סולומון (15 נק') ביצע עבירה שלישית כבר בפתיחת הרבע השני אך נשאר במגרש והוביל את הפועל לריצת 0:9. האדומים התקשו עם בנט, שסחט 9 עבירות בדרך ל-13 נקודות במחצית הראשונה. הקבוצות ירדו להפסקה כשהפועל מובילה 33:37.

שלשות של מקארתי (22 נק') ושפר (15 נק') ברבע השלישי הביאו את הפועל ליתרון שיא של 15 נקודות וליתרון 53:68 בסיום הרבע. ריצה ספרדית בפתיחת הרבע הרביעי צימקה את ההפרש עד לחמש נקודות, שתי דקות וחצי לסיום המשחק. ניהול משחק חכם של שפר הגדיל שוב את היתרון והבטיח להפועל את הניצחון בתוצאה 72:83 ואת הנפתו ההיסטורית של גביע יול"ב בידיהם של שפר והקפטן ארז כץ. זו היתה הזכייה הראשונה של קבוצה ישראלית שאינה מכבי תל אביב בתואר אירופי. מקארתי נבחר ל-MVP  של משחק הגמר.

אשת טורס - חבילות נופש, טיולים מאורגנים וטיסות
Back to Top